יצחק אילרי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

להכרעתי בקשות מספר - בש"א 1887/09 היא בקשת המשיבה 2 למתן הוראות בקשר להמשך ההליך מאחר "וכל מטרתו (של החייב – א.נ.ח) להנציח את תיק הפש"ר"; בקשת המשיבה להורות על ביטול הליכי הפש"ר של החייב, ובבש"א 15614/09 מבקש החייב להורות על עיכוב הליכים בבית הדין הרבני בענין תביעה שהגישה המשיבה 2 נגד החייב לאכיפת שטר הכתובה.

העובדות הצריכות לענין

1.ביום 23.5.05 הגיש החייב בקשה לצו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל. בהתאם לבקשה נפתחו נגדו 4 תיקי הוצאה לפועל על סך כולל של כ-63,000 ₪, וכן הצהיר על חובות נוספים לנושים אחרים הכוללים גם בני משפחה, וסך כל חובותיו כאמור בתצהירו (סעיף 29 לתצהיר) מגיע כדי 122,224 ₪ ל- 13 נושים (להלן: "הבקשה").

2. ביום 17.1.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך 400 ₪ לחודש; עד עתה לא הוכרז החייב פושט רגל.

3.נגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב בסך כולל של 87,583 ₪ "רובו ככולו בדין קדימה" (סעיף 3.2 לתסקיר הכונס הרשמי) "סך של 77,583 ₪ מתוך הסכום הכולל של תביעות החוב ...הינם חובות שהפטר או הסדר אינם חלים עליהם...הסדר או הפטר יפטרו את החייב אך ורק בגין חובות בסכום כולל של 9,980 ₪" (סעיף 3.3 לתסקיר הכנ"ר). הסך של 75,388 ₪ שהוא בדין קדימה ואינו מופטר ממילא, נובע מחוב מזונות ילדיו הקטינים.

4.בתצהיר התומך בבקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו פושט רגל פירט החייב את הנסיבות שהביאו לקריסתו הכלכלית; לדבריו החלה התדרדרות בעסקיו העצמאיים כצבע והגיעה לכדי קריסה של ממש לאחר מתן פסק דין שחייב אותו במזונות שני ילדיו הקטינים.

5.לטענת החייב, החל מחודש אוקטובר 2004 ועד עתה הוא עובד כשכיר, ומשכורתו נמוכה. החייב משלם כסדרו את התשלום החודשי שהושת עליו, ובקופת הכנ"ר הצטבר עד עתה סך של כ- 20,000 ₪.

6. החייב והמשיבה 2 נישאו ביום 9.4.95, ו"לפני כ-5 שנים נטש החייב את המבקשת וילדיו לטובת אשה אחרת, עמה הוא מתגורר מאז ועד היום" (סעיף 2 לסיכומי המשיבה 2); עד עתה לא התגרשו החייב והמשיבה 2 [יאמר כי גרסת החייב לגבי הנסיבות לסיום החיים המשותפים שונה אך ממילא אינה רלוונטית לענייננו].

7. במסגרת הליך בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 33812/02) הגיעו החייב והמשיבה 2 להסכמות שקבלו ביום 7.3.05 תוקף של פסק דין ולפיהם ישא החייב במזונות הקטינים בסך 4,000 ₪ (2,000 ₪ לכל ילד).

8. ביום 31.5.05 הגישה המשיבה תביעה בבית הדין הרבני בתל אביב בתיק מס' 057834210211 ובה בקשה סעד של אכיפת הכתובה.

9. בהתאם לדיני פשיטת רגל עוכבו כל ההליכים נגד החייב, לרבות הליכי גביית דמי המזונות, מעת צו הכינוס, קרי מיום 17.1.06.

10. ביום 13.1.09 הגישה המשיבה לבית משפט זה בקשה דחופה למתן הוראות (בש"א 1887/09) מאחר שלטענתה נמנע החייב להגיש בקשה להפטר חרף העובדה שבשלה העת לעשות כך בגלל שהייתו הארוכה בהליכי הפש"ר ומאחר שלדבריה הוא מבקש למעשה 'להנציח' את ההליכים בתיק הפש"ר ולקבל את הגנת הפקודה מפני חיובים כלפיה וכלפי הקטינים (יאמר כי אין החלטה לקציבת מזונות יחד עם זאת הצהיר החייב כי הוא משלם סך של 1,000 ₪ למזונות "לפי יכולתו").

11. עמדת הכנ"ר היא כי יש לקבל את בקשת המשיבה ולבטל את הליכי הכינוס (ראו גם תסקיר שהוגש לקראת הדיון); על בסיס עמדה זו הגישה המשיבה ביום 26.4.09 בקשה נוספת שענינה להורות על ביטול הליכי הפש"ר עקב הימנעות החייב מהגשת בקשה לסיום ההליך בדרך של הפטר מאחר שהנתונים העובדתיים הרלוונטיים למצבו ולמצבת חובותיו מצדיקים הגשת בקשה לסיום הליכי הפש"ר- וחרף זאת אין החייב נוקט בהליך זה.

12. ביום 6.8.09 הגיש החייב לבית משפט זה בקשה לעיכוב בירור תביעת המשיבה לאכיפת הכתובה המתבררת בבית הדין הרבני לאור קיומם של הליכי הפש"ר (בש"א 15614/09) ולאור צו הכינוס המעכב את ההליכים לאכיפת חיובים כספיים.

13.ביום 24.1.10 הגיש הכנ"ר תסקיר ובו המליץ להורות על ביטול הליכי הפש"ר.

14. כאמור, לפני בקשת המשיבה לביטול הליכי הכינוס ובמסגרתה עומדת להכרעתי סוגיית מעמד תביעת המשיבה לאכיפת הכתובה בפני בית הדין הרבני, קרי, האם הכתובה הינה חוב בר תביעה בהליכי פשיטת הרגל והאם ניתן להפטיר את החיוב הכספי שבכתובה ככל שינתן הפטר לחייב (להלן: "סוגיית הכתובה").

עמדת החייב

15. לטענת החייב הוא הגיש בקשה לפשיטת רגל בתום לב מחמת מצבו הכלכלי, לטענתו אינו מנצל את ההליכים לרעה; ציין כי הוא מדווח לכנ"ר על מלוא הכנסותיו וכי הוא עובד כשכיר והפסיק לעבוד כעצמאי.

לשיטתו אין הליכי הפש"ר מונעים מהמשיבה לנקוט בהליכי הוצל"פ לגביית חוב המזונות וכל רצונה הוא להציק לו ולהטרידו בשגרת חייו; מידי חודש הוא מעביר לתובעת סך של 1,000 ₪ דמי מזונות וזאת בהתאם ליכולתו הכלכלית.